שכפול עצמי |
בננוטכנולוגיה, שכפול עצמי הוא תהליך שבו רכיבים אשר קוטרם הוא במימדים אטומים, בסדרי גודל של ננומטרים, יוצרים העתקים של עצמם. כדי שיתקיים שכפול עצמי במובן היעיל, נחוצים שלושת התנאים הבאים.הדרישה הראשונה היא שכל יחידה תהיה מכונה הנקראת ננורובוט, בעל פונקציה היוצרת לפחות העתק אחד של עצמו במהלך חייו (כל יחידה חייבת לבצע פונקציה נוספת חוץ מהשכפול,אלא אם כן הכוונה של צבירת היחידות הייתה לגרום לאנדרלמוסיה ע"י יצירה של מקבילה מכנית לגידול סרטני). דוגמא היפותטית של ננורובוט בעל שכפול עצמי יעיל הוא נוגדן מלאכותי. בנוסף להתרבות שלו, הוא מחפש והורס אורגניזמים הגורמים למחלות.
הדרישה השניה היא קיום כל הארנגיה והחומרים הדרושים כדי לבנות מינמום מסוים של הננורובוט הנ"ל. באופן אידיאלי, הכמות של כל חומר צירכה להיות כזו כדי שהצריכה שלו תהיה בפרופורציה הנכונה. אם התהליך צריך להיות סופי (זמן החיים של הננורובוטים הנ"ל), אז כאשר כמות הננורובטים תגיע למספר הרצוי אזי לא צריכות להשאר שום שאריות מהחומרים.
הדרישה השלישית היא שליטה בסיבבה כדי שתהליך השכפול יתבצע בצורה יעלה וללא תקלות. אנדרלמוסיה מוגזמת, טמפרטורות קיצוניות, קרינה עזה או כל תנאי עוין אחר יכול למנוע את תפקודו של הננורובוט ולגרום לתהליך להיות לא יציב או להכשל כליל. כותבי הספרות הבידיונית רמזו לכך שמוטציות יכולות להיווצר במהלך תהליך שכפול עצמי מתוחכם, הנותנות תוקף זהה למכונות כבברירה הטבעית. כלומר, תהליך כזה יכול ליצור מושבות של ננורובוטים המתקימים בכוחות עצמם. מזכיר קצת את מטריקס, לא?
|
|
|
|
|
|
|
|
© כל הזכויות שמורות למערכת המידע איתן
|
| |
ננואנליזה