ננואנליזה |
| ננואנליזה מתיחסת לשיטות קביעה של מבנה אטומי של חומרים, במיוחד גבישים (קריסטלים). הטכנולוגיה דומה לטכנולוגיית המיקרואנליזה, מלבד שננואנליזה מתבצעת בקנה מידה ננומטרי (ננומטר אחד הוא 10E-9 מטר).
לכל מכשיר המשמש לננואנליזה, יש הגבלה של הפרדה (רזולוציה, קוטר הגוף הקטן ביותר שניתן להבחין בו). זה נכון כאשר המכשיר עובד ישירות עם קרינה אלקטרומגנטית כגון אינפרא-אדומה (IR), אולטרה-סגולה (UV), אור נראה, קרני X(X-Ray, קרני רנטגן), וגם כאשר המכשיר עובד עם חלקיקים תת-אטומיים בעלי מהירות גבוהה כגון אלקטרונים או יונים. לכל אמצעי של התבוננות יש אורך גל מינימלי שמיוחס אליו. אוביקטים אשר קוטרם קטן מאורך גל זה מקשים על ההתבוננות בהם. באופן כללי, ככל שאורך הגל נהיה קצר יותר, נדרשת אנרגיית גל גדולה יותר. זה מניע מדענים העוסקים בננואנליזה למצוא מכונות אף חזקות יותר להתבוננות בדוגמיות. בדרך משתמשים במיקרוסקופ אלקטרונים לננואנליזה. שני סוגים בסיסים של מקירוסקופים כאלו: מיקרוסקופ סריקת אלקטרונים ומקירוסקופ אלקטרונים אלניטים עם העברת מתח-גבוה. השתברות קרני-X ו-UV , מיקרוסקופיה אינפרא-אדומה, ספקטרומטר מסות, תותחי יוניום, מיקורדוגמים אופטיים מדויקים משמשים לננואנליזה. |
© כל הזכויות שמורות למערכת המידע איתן |