מבוא לבינה מלאכתית

'האם מישהו אי-פעם צעק לכם "תחשבו מהר!" ואז זרק חפץ לעברכם? זהו תכסיס מלוכלך, אך אתם יכולים בד"כ להתחמק, לחסום, או לתפוס את החפץ. לא רק שמוחכם מהיר, הוא יכול לקבל החלטות בזמן טיסת החפץ ולהסתגל למצבים משתנים. המוח האנושי קשה מאוד לחיקוי.
מאמצים לחיקוי מחשבה אנושית התרכזו סביב לוגיקה מונחת כללים. מחשבים משתמשים בלוגיקה זו. מידע בינארי מאוכסן ומופעל לפי מערך של כללים מתוכנתים מראש. מרבית מוחי הרובוטים הם מונחי-כללים, לעתים תכופות שבב שמתפקד כמחשב הנקרא מיקרו-מחשב.
מערכות מונחות-כללים יכולות לשמש בכדי ליצור בינה מלאכותית ע"י תכנות כמויות עצומות של מידע לתוך מחשב. בהסתמך על מערך מידע עצום זה, מחשב זה יכול לחקות בינה. לדוגמא, מחשב יכול לעזור לאבחן מחלה ע"י השוואת תסמינים לאלו שבמסד הנתונים. "מערכות מומחות" אלו יכולות לדעת יותר פרטים מאשר כל אדם, ובכל זאת להיות בעלי טווח צר של פונקציות מועילות. כמו כן, הן לא יכולות ללמוד. הן יכולות רק לבצע את מה שהן תוכנתו לעשות.
רשתות עצבים הן גישה נוספת לבינה מלאכותית. הן מעוצבות לפי המוח האנושי עם היתרון שהן טובות יותר בטיפול באי-בהירויות מאשר מערכות מונחות-כללים. רשת עצבים "לומדת" ע"י חשיפה להרבה קלט ופלט מתאים. כשהרשת כבר למדה, היא מגיבה לקלט עם פלט הולם.
בניגוד למערכות מונחות-כללים, רשת עצבים לא מחזירה תשובות מוגדרות אלא רק תשובות שהכי קרובות לוודאי. (יש שקוראים לזה "לוגיקה מבולבלת".) זה נשמע חסר משמעות, אך לבעיות אמיתיות רבות (האם ירד היום גשם?) אין תשובה חד-משמעית.
הגישה השלישית והיחסית חדשה לבינת רובוטים היא מנגנון תגובה-יזומה (מוכר גם כארכיטקטורה מוכללת). דרך זו נסללה ע"י רודני ברוקס ממכון אמ.איי.טי. ברובוט עם מנגנון תגובה-יזומה, לא קיים זיכרון ולא החלטות לוגיות, רק תגובות חשמליות ישירות לגירויים. למשל, ע"י חיבור חישני אור ישירות למנועים, מתאפשרת בניית רובוט שמחפש אחר מקור האור. חיבור מספר מנגנוני תגובה-יזומה מאפשר בניית רובוט בעל התנהגות אינטלגנית.
מומחים רבים, ביניהם גם מדען הרובוטים האנס מוראווק, צופים שתחום בינת הרובוטים ימריא בעשורים הבאים. מקור האופטימיות הזאת הוא עיקרון חוק מור. חוק אשר הוא פחות חוק ויותר תבנית שמבחינים בה בהתפתחות הטכנולוגית שקורת לאחרונה, חוק מור אומר כי מיקרו-מעבדים חדשים שמופיעים בערך כל 18 חודשים יכולים לעבד כמות מידע כפולה בהשוואה למעבדים שקדמו להם. מגמה זו מובילה לעוצמת עיבוד מהירה וזולה יותר וזה אומר שרובוטים יהפכו להרבה יותר חכמים בשנים הבאות.